היום אני קונה


הַיּוֹם אֲנִי יוֹצֵא וְקוֹנֶה לִי אֲגַם

וּמַצִּיב סְבִיבוֹ יַעַר וְדֹב

וְנָמֵל קָטָן לְהָשִׁיט אֵלָיו אֶת

סִירוֹתַי הַשָּׁבוֹת מִגְּבוּל הַמַּפָּלִים הַגְּדוֹלִים

שֶׁגּוֹעֲשִׁים בַּקֶּצֶף עַל חֻצְפָּתִי שֶׁתָּבוֹא

כִּי תָּבוֹא אֲנִי יוֹדֵעַ

נְעוּרִים שֶׁפָּרְחוּ וְאֶצְלִי הֵם שָׁבִים בִּקְרִיאוֹת

הַשְּׁחָפִים שֶׁהֵחֵלּוּ מִסְתּוֹפְפִים בְּחֶלְקַת הַחוֹף הַקְּטַנָּה

שָׁם הִצַּבְתִּי שִׁמְשִׁיָּה וְשֻׁלְחָן וַאֲפִלּוּ פִּזַּרְתִּי מְעַט

פַּחִיּוֹת בִּירָה רֵיקוֹת כָּךְ שֶׁאַרְגִּישׁ בֶּן-בַּיִת-תִּיכוֹנִי בְּלֵב הַשְּׁמוּרָה

הַמֶּרְכָּז אָמֶרִיקָאִית שֶׁצּוֹמַחַת לִי לְאִטָּהּ סְבִיב טַבְּעוֹת הַסִּיגָר

שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ הָוָאנָה אַךְ הוּא מִמָּיָאמִי בְּתוֹךְ חֻלְצָה פִירְחוֹנִית

אֲנִי מְגַלְגֵּל לְחָיַיִם לְכֶרֶס קְטַנָּה וּמְכֻבֶּדֶת וְאֶת תְּהִי לְיָדִי וְנִרְכַּב

עַל גַּבֵּי סוּסִים אֶל הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁמְּרַצֶּדֶת בֵּין עַנְפֵי הָעֵצִים הַדּוֹהֲרִים אֶל

יָמַי הַנִּסְחָפִים אֶל הַמַּיִם בָּרוּחַ שֶׁפָּרְצָה לְפֶתַע וְהֵעִיפָה אֶת

הַצִּלּוֹן מֵעַל פָּנַי הִנֵּה הָאוֹר חוֹזֵר אֶל עֵינַי וְגַם הַחִיּוּךְ

קוֹנֶה לִי עוֹד יוֹם.



סינסינטי, תשע"ב


[מתוך: חיים א. רכניצר, משירי בגלות שלישית, חלק א, "מקום" (ירושלים: 2014) עמ' 15.]