הנה האיש

הנה האיש

עַכְשָׁו וּבִשְׁמִי הַמָּלֵא אֲנִי קוֹרֵא

לְכָל אֶחָד מֵהֶם בִּשְׁמָהּ שֶׁל

הַמִּלָּה שֶׁעִמִּי שׂוֹרֶרֶת מִבֵּין עֳפָאִים נִשֵּׂאת

עַל רֹאשׁ כִּסֵּא אֲנִי הַמְּשׁוֹרֵר אוֹמֵר יָשָׁר

פֶּרַח בֵּין שְׂפָתַיִם מַתְאִים לְגִיל אַחֵר

שִׂים אוֹתוֹ בַּאֲגַרְטָל שַׁיָּךְ אַף הוּא לְאִישׁ אַחֵר וּלְבַיִת אַחֵר

וּבוֹא כָּעֵת לָגַעַת כָּאן

בַּכָּתֵף כְּמוֹ חָבֵר וְלֹא כְּמוֹ עוֹד חָבֵר

אֶלָּא חֵית בֵּית רֵישׁ

כִּי כָּל מִלָּה שֶׁאֲנִי

אוֹמֵר חֲתוּמָה בִּשְׁמִי הַמָּלֵא

שִׁיר וְשִׁיר הוּא כּוֹחַ לִדְרשׁ

שֶׁהַיָּד הִיא יָד וְהַמַּבָּט אֶחָד וְהַשְּׂפָתַיִם בֶּאֱמֶת

נוֹשְׁקוֹת וְיֵשׁ גַּם דְּבִיקוּת מְעַט

נְעִימָה בֵּין עוֹר וְהֶבֶל פֶּה דַּק

מְרַחֵף עַל פָּנֵינוּ וְאוֹמֵר נְהִי

וַיְהִי

הַיּוֹם

כָּאן

כִּי אֲנִי נוֹשֵׁם

אֲנִי עוֹמֵד וְשָׁר

מֵעַל אַרְגַּז תַּפּוּזֵי

יָפָה

וְכָל אֹזֶן לֹא יְכוֹלָה לִסְגֹּר

תְּנוּכָהּ לַעֲגִילֵי שְׁמִי

הַמָּלֵא שָׁמַיִם לֹא אֲוִיר

וְאֶפְשָׁר גַּם אֶפְשָׁר

לָלֶכֶת עָלָיו כְּמוֹ עַל

כִּנֶּרֶת דָּוִד.

[מתוך: חיים א. רכניצר שבלת, (ירושלים: 2015) עמ' 9-8.]