I Want to Summarize it Again


We think that I

can express it

better

to be silent

is not an option that they seriously

weigh concerning us

I’m simply

here

and can kiss

the sea-shore

like a wave

I feel carried

on never-cresting waters and even if we’re all frothing

they are not really interested in what I

or we have to say

and therefore we

want for me to articulate it

better

that is to say, gently, so they won’t throw

us out of the

classroom

I was left with one thing

in my heart and one thing

in my heart like a stone

skipping on water once, twice

maybe even thrice

and on all fours I fall and

beg let me

let me say that

it is

bad

unquestionably

bad

here inside like the prickly pear that I

was supposed to be before

we decided

that it should be I

the spokesman

and the minister of

foreign affairs

veiling my face yet

gently moving the lips

.closing in on words




אֲנִי רוֹצֶה לְסַכֵּם אֶת זֶה שׁוּב:


אֲנַחְנוּ חוֹשְׁבִים שֶׁאֲנִי

יָכוֹל לְבַטֵּא אֶת זֶה

טוֹב יוֹתֵר

לִשְׁתֹּק

זוֹ לֹא אֶפְשָׁרוּת שֶׁהֵם בֶּאֱמֶת

שׁוֹקְלִים לְגַבֵּינוּ

אֲנִי פָּשׁוּט

פֹּה

יָכֹל לִהְיוֹת נוֹשֵׁק

לִשְׂפַת הַיָּם

כְּמוֹ גַּל אֲנִי מַרְגִּישׁ נִשָּׂא

לְלֹא קֶצֶף וְגַם אִם אֲנַחְנוּ מְלֵאִים קֶצֶף

הֵם לֹא מַמָּשׁ מְעֻנְיָנִים בִּדְבָרִי

בִּדְבָרֵינוּ וְלָכֵן אֲנַחְנוּ

רוֹצִים שֶׁאֲנִי אֲבַטֵּא אֶת זֶה

יוֹתֵר טוֹב

כְּלוֹמַר בַּעֲדִינוּת כְּדֵי שֶׁלֹּא יוֹצִיאוּ

אֶת כֻּלָּנוּ אֶל מִחוּץ

לַכִּתָּה

נוֹתַרְתִּי עִם דָּבָר אֶחָד

בְּלֵב וְדָבָר אֶחָד

בַּלֵּב

כְּמוֹ אֶבֶן מְקַפֶּצֶת עַל הַמַּיִם אַחַת שְׁתַּיִם

אוּלַי שָׁלוֹשׁ

עַל אַרְבַּע אֲנִי אֶפֹּל

אֶתְחַנֵּן תְּנוּ לִי

תְּנוּ לִי לוֹמַר אֶת

זֶה

רַע

מַמָּשׁ

רַע

כָּכָה בִּפְנִים כְּמוֹ צַבָּר

שֶׁאָמוּר הָיִיתִי לִהְיוֹת לִפְנֵי

שֶׁהֶחְלַטְנוּ

שֶׁאֲנִי אֶהְיֶה זֶה הַדּוֹבֵר

וְשַׂר

חוּץ

מַחְבִּיא פָּנִים

וּמְדוֹבֵב

שְׂפָתַיִם סוֹגְרוֹת מִלִּים.


מתוך: חיים א. רכניצר משירי הגלות השלישית, (ככמל, ירושלים: 2014), עמ' 6

(From: Haim O. Rechnitzer, Poems of the Third Exile, (Carmel. Jerusalem: 2014, p. 6