ביני ובינך

הָלַכְנוּ לֹא שֻׁלַּחְנוּ

בָּאנוּ לֹא נִקְרֵאנוּ

יָשַׁבְנוּ לֹא נִתְבַּקַּשְׁנוּ

לִהְיוֹת כָּאן

בָּאֲדָמָה הַמְּזִיעָה הַזּוֹ

הַבּוֹצַעַת אֶת הַלֶּחֶם

וְזוֹרָה מֶלַח עשֶׁר

וְלֹא תֹּאמְרוּ לִי

דָּבָר אַחֵר

מָקוֹם אַחֵר

יוֹם אַחֵר

וְאֵשֵׁב תַּחַת עֵץ גַּם לֹא

תְּאֵנָה וְאֶשְׁתֶּה יַיִן

אוֹ מַיִם וְאֶשְׂחַק בְּעֹז

לְיוֹם אַחֲרוֹן אֶלְבַּשׁ הָדָר

וְאֶפְרֹשׂ כַּפִּי עַל כָּל אֶרֶץ

הַכִּכָּר שֶׁלִּי

הַחַיִל שֶׁלִּי

Between Me and You

We walked away, not driven out

we came, not summoned

we settled, not asked

to be her

in this sweaty soil

that tears the bread

and scatters the salt of riches

and do not say to me

yet another thing

yet another place

yet another day

I will sit under a tree even if not a fig tree

and drink wine

or water

and laugh mightily

for one last day I'll dress in splendor

and spread my hand over all the land

over my valley

.over my valor

יום בגן

יוֹם בַּגַּן שֶׁבְּתוֹךְ

הַגַּן יָשַׁבְתִּי וְיַלְדִּי שׂוֹחֵק

בֵּין נַדְנֵדָה לְחוֹל לִבִּי

עוֹמֵד לְפֶתַע הִנֵּה הַיֶּלֶד

מֵרֹאשׁ סֻלַּם הַמַּגְלֵשָׁה

מוֹעֵד אֲנִי

רָץ

זוֹרֵק

כָּל שֶׁבְּיָדַי הָיָה

מַהֵר לַעֲשׂוֹת

כָּרִית לְגוּפוֹ הָרַךְ

שֶׁלֹּא תִּפְקַע צָלְעוּ בְּסֵתֶר

חֹד הַמַּדְרֵגָה

יִפְגּשׁ קוֹלְךָ הַמִּתְהַלֵּךְ

בְּקָרוּסֶלַת יַלְדוּתִי.

A Day in the Garden

A day in the garden within

the garden I sat and my child plays

between seesaw and the sand

my heart arrests suddenly

the child from the top of the slide ladder

stumbling I

run

dropping

all that I had in my hand

fast to offer

a cushion for his soft body

so as not to crack his rib

on the hidden edge of the steep pathway

Your walking voice will meet

.the merry-go-round of my childhood

רגע התן

עוֹד נְבִיחָה נִשְׁמְעָה בְּפִי

תַּן וְהַלַּיְלָה יָרַד עַל הַגַּן וְאִם

עֵץ נִשְׁמַע הַאִם נוֹפֵל

עָלַי הַפַּחַד וְעָלַי הָאשֶׁר

שֶׁמֵּצִיץ כְּכוֹכָבִים רְחוֹקִים בִּשְׁמֵי

עֵינַי הַפְּקוּחוֹת גַּם אִם לֹא

מֻרְגָּשׁ דָּבָר וַאֲנִי לֹא זָז מִלְּרַמּוֹת

אֶת הַשֵּׁנָה שֶׁתָּבוֹא וְתַסְתִּיר

אֶת הָרֶגַע שֶׁל הַתַּן וְשֶׁל הָעֵץ וְשֶׁלִּי

הוּא הַלַּיְלָה הַמֵּאִיר הַזֶּה מֵהָעֶרֶב

עַד הַבֹּקֶר זֶה בְּעֶצֶם יוֹם,

יוֹם אֶחָד, בְּפִי תַּן אוֹמֵר

כִּי טוֹב.

The Jackal Moment

Another jackal-howl was heard

and night falls on the garden

and if a tree is heard will it fall on me

the fear and the happiness

that flicker like distant stars

in the skies of my open eyes

even if it is not felt and I do not move now

to feign sleep so it may come to me

and hide the moment of my jackal

        and my tree

mine is this bright night from

        the evening

to the morning it is in fact a day,

a full day, the jackal says

.it was good