ואני באתי מן הים

ואני באתי מן הים

אֲנִי אוֹכֶלֶת תְּאֵנִים מֵעֵץ

הַלִּימוֹן שֶׁהֵבִיאָה סָבְתָא

שֶׁלִּי כָּל הַדֶּרֶךְ מִלְּבוֹב וְנָטְעָה אוֹתוֹ הַיְשֵׁר

בַּבּוֹר עִם הַמַּפְתֵּחַ הַגָּדוֹל שֶׁל הַבַּיִת

שֶׁקִּבַּלְנוּ מֵעֲמִידָר בְּיוֹם בַּת הַמִּצְוָה שֶׁל אִמָּא שֶׁלִּי רָקַדְנוּ

סְבִיבוֹ מִשִּׂמְחָה גַּם בְּיוֹם שֶׁבָּאתִי

זְהֻבָּה כְּמוֹ הָאֲרָיוֹת שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם

אַחֲרֵי הַטִּיּוּל שֶׁל הַכִּתָּה אֶל חִרְבָּת סְעַדִים

לְמַרְגְּלוֹת יַד-הַנָּשִׂיא שֶׁל הָרֵי יְהוּדָה וּבֶאֱמֶת

מָלוּחַ לִי בַּפֶּה מֵרוּחַ הַיָּם

שֶׁהֶעְפִּילָה אֶל מִפְרְשֵׂי הַסְּפִינָה

הָאִיטַלְקִית וְסָעֲרָה יוֹם וָלַיְלָה וְרַק סַבָּא שֶׁלִּי יָרַד

לִסְעֹד עִם הַמַּלָּחִים בְּעוֹד

כֻּלָּנוּ נֶהֱפַכְנוּ לְדָגִים מְעֻשָּׁנִים עַל

הַגַּלִּים הַסּוֹעֲרִים שֶׁמְּנַעְנְעִים

אֶת הַמַּפְתְּחוֹת וְהַמַּנְעוּלִים שֶׁבְּתוֹךְ הַדְּלִי שֶׁהָיָה

מֵבִיא בָּעֶרֶב לְתִקּוּן דַּלְתוֹת בֵּית הַסֵּפֶר

כָּל יִשְׂרָאֵל חֲבֵרִים וְהֵם יָבוֹאוּ

הַיּוֹם אֶל הֶחָצֵר לִמְסִבַּת הַחַג בֵּין הַדְּגָלִים

וּבְלִי עֶזְרָה שֶׁל אַף אֶחָד טִפַּסְתִּי אֶל הָעֲנָפִים

וְתָלִיתִי מַפְתֵּחַ אֶל פֶּרַח זוּגוֹת זוּגוֹת צְרוּרִים בְּסֶרֶט

עִם כָּל הַדֻּבְדְּבָנִים בָּעֵץ

שָׁם בַּגִּנָּה

בִּירוּשָׁלַיִם

שֶׁל סָבְתָא

קְרָיְנָה.

[מתוך: חיים א. רכניצר משירי הגלות השלישית (ירושלים: 2014) עמ' 12]