אני רוצה לסכם את זה שוב

אֲנַחְנוּ חוֹשְׁבִים שֶׁאֲנִי

יָכוֹל לְבַטֵּא אֶת זֶה

טוֹב יוֹתֵר

לִשְׁתֹּק

זוֹ לֹא אֶפְשָׁרוּת שֶׁהֵם בֶּאֱמֶת

שׁוֹקְלִים לְגַבֵּינוּ

אֲנִי פָּשׁוּט

פֹּה

יָכוֹל לִהְיוֹת נוֹשֵׁק

לִשְׂפַת הַיָּם

כְּמוֹ גַּל אֲנִי מַרְגִּישׁ נִשָּׂא

לְלֹא קֶצֶף וְגַם אִם אֲנַחְנוּ מְלֵאִים קֶצֶף

הֵם לֹא מַמָּשׁ מְעֻנְיָנִים בִּדְבָרִי

בִּדְבָרֵינוּ וְלָכֵן אֲנַחְנוּ

רוֹצִים שֶׁאֲנִי אֲבַטֵּא אֶת זֶה

יוֹתֵר טוֹב

כְּלוֹמַר בַּעֲדִינוּת כְּדֵי שֶׁלֹּא יוֹצִיאוּ

אֶת כֻּלָּנוּ אֶל מִחוּץ

לַכִּתָּה

נוֹתַרְתִּי עִם דָּבָר אֶחָד

בְּלֵב וְדָבָר אֶחָד

בַּלֵּב

כְּמוֹ אֶבֶן מְקַפֶּצֶת עַל הַמַּיִם אַחַת שְׁתַּיִם

אוּלַי שָׁלוֹשׁ

עַל אַרְבַּע אֲנִי אֶפֹּל

אֶתְחַנֵּן תְּנוּ לִי

תְּנוּ לִי לוֹמַר אֶת

זֶה

רַע

מַמָּשׁ

רַע

כָּכָה בִּפְנִים כְּמוֹ צַבָּר

שֶׁאָמוּר הָיִיתִי לִהְיוֹת לִפְנֵי

שֶׁהֶחְלַטְנוּ

שֶׁאֲנִי אֶהְיֶה זֶה הַדּוֹבֵר

וְשַׂר

חוּץ

מַחְבִּיא פָּנִים

וּמְדוֹבֵב

שְׂפָתַיִם סוֹגְרוֹת מִלִּים.

"הקדמה" מתוך: חיים א. רכניצר, משירי הגלות השלישית, (ירושלים: כרמל, תשע"ד , 2014) עמ' 7-6.